Vayedaber

Yevamoth

Daf 29a

משנה: אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי מָצָאתִי מְגִילַּת יוֹחֲסִין בִּירוּשָׁלֵם וְכָתוּב בָּהּ אִישׁ פְּלוֹנִי מַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ לְקַייֵם דִּבְרֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

Traduction

R. Simon b. Azaï raconte avoir trouvé à Jérusalem un rouleau de généalogie (224)Cf. J., (Taanit 4, 2), où il était écrit: '' un tel est Mamzer (illégitime), né d'un adultère ''; ce qui confirme l'avis de R. Josué

Pnei Moshe non traduit

מתני' לקיים דברי ר''י. ארישא קאי אמר שמעון בן עזאי לקיים דברי ר''י:

מא''א. הוא מיתת ב''ד:

משנה: וְאֵי זֶהוּ מַמְזֵר כָּל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהוּא בְלֹא יָבוֹא דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָא. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר כָּל שֶׁחַייָבִים עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר כָּל שֶׁחַייָבִים עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין.

Traduction

On nomme Mamzer (illégitime) l'enfant issu d'un mariage à un degré interdit; tel est l'avis de R. aqiba. Simon de Téman nomme ainsi l'enfant issu d'un mariage conclu malgré la pénalité du retranchement par voie céleste; et son opinion a été admise comme règle. R. Josué nomme ainsi l'enfant issu d'un mariage passible de la peine capitale infligée par le tribunal.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל שאר בשר. כל קורבה וכל שהיא בלאו ואפי' אין בה כרת:

משנה: הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת חֲלוּצָתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא אֶת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ יוֹצִיא וְהַוְולָד מַמְזֵר דִבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין הַוְולָד מַמְזֵר. וּמוֹדִים בְּנוֹשֵׂא אֶת קְרוֹבַת גְּרוּשָׁתוֹ שֶׁהַוְולָד מַמְזֵר.

Traduction

Celui qui a repris la femme qu'il avait répudiée (mariée à un autre dans l'intervalle de temps), ou celui qui a épousé celle qui l'a déchaussé, ou qui s'est marié avec une parente à un degré prohibé de celle qui l'a déchaussé, devra rompre une telle union interdite; l'enfant qu'il en aurait eu, serait un bâtard (illégitime), selon l'avis de R. aqiba; les autres sages ne déclarent pas cet enfant comme tel. Toutefois, tous reconnaissent que l'enfant issu d'un mariage avec une parente à un degré prohibé de celle qui a déchaussé sera illégitime.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המחזיר את גרושתו. משנישאת:

חלוצתו. דקיימא עליה בלאו דלא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה:

קרובת חלוצתו. דאע''ג דמדרבנן היא בבבלי מתרץ לה דר''ע ס''ל דחלוצתו כאשתו דהכתוב קראה ביתו ודתנן לעיל החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת דחולצת לא אתיא כר''ע דלדידי' פטורה לגמרי:

בנושא קרובת גרושתו. דגרושתו כאשתו וקמ''ל דיש ממזר מחייבי כריתות:

הלכה: אֵי זֶהוּ מַמְזֵר כול'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי כול'. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה אוֹמֵר. וְכוּלְּהָם מֵאֵשֶׁת אָב לָֽמְדוּ. לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו וְלֹא יְגַלֶּה כְּנַף אָבִיו. רִבִּי עֲקִיבָה דוֹרֵשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא בְּלֹא יָבוֹא הַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁהוּא בְּלֹא יָבוֹא הַוְולָד מַמְזֵר. הָתִיבוּן. הֲרֵי אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. שַׁנְייָא הִיא שֶׁפֵּירַשּׁ בָּהּ חָלָל. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי דָרַשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם הַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם הַוְולָד מַמְזֵר. הָתִיבוּן. הֲרֵי נִידָּה. שַׁנְייָא הִיא שֶׁאֵין כָּתוֹב בָּהּ שְׁאֵר בָּשָׂר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דָּרַשׁ. מַה אֵשֶׁת אָבִיו מְיוּחֶדֶת שֶׁחַייָבִים עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין וְהַוְולָד מַמְזֵר. אַף כָּל שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין הַוְולָד מַמְזֵר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כל שחייבין עליו כרת. אבל לא חייבי לאוין:

מיתת ב''ד. פלוגתייהו מפרש בגמרא:

גמ' וכולהם. תנאי דמתני':

לא יקח וגו'. וסמיך ליה לא יבא ממזר:

שהוא בלא יבא. דסבר לה כרבי יודה דבאנוס' אביו הכתוב מדבר דהויא לה חייבי לאוין:

התיבון. לריב''ח הרי אלמנה לכ''ג שהיא בלאו וכמ''ד לר''ע דמודה באלמנה לכ''ג שאין הולד ממזר:

ומשני שנייא היא שפירש בה חלל. דכתיב ולא יחלל חילולין הוא עושה ולא ממזרות. וכרבי סימאי בבלי הכא דף מ''ט ובכתובות דף כ''ט:

שחייבין עליה כרת. דקסבר לה כרבנן דבשומר' יבם של אביו הכתוב מדבר:

הרי נדה. דח''כ ואין הולד ממזר:

שאר בשר. ובבבלי קאמר טעמא דהואיל ותפסי בה קידושין דכתי' ותהי נדתה עליו:

הלכה: הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ כול'. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. בְּלֹא כָךְ אֵינָהּ פְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. אֶלָּא פְּסוּלָה מִלּוֹכַל בִּתְרוּמָה. רִבִי זְעִירָא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת בִּתָּהּ כְּשֵׁירָה לִכְהוּנָּה. וּמַאי טַעֲמָא. כִּי תוֹעֵבָה הִיא. תוֹעֵבָה הִיא וְאֵין הַוְולָד תּוֹעֵבָה.

Traduction

R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: une femme répudiée, reprise par son mari, dès qu'elle a été épousée, devient inapte au sacerdoce. -Mais n'est-elle pas déjà inapte sans cela, pour avoir été répudiée? On peut dire qu'elle est, de plus, inapte à manger de l'oblation (n'ayant plus la faculté légale de rentrer à la maison paternelle). R. Zeira ou R. Hiya dit au nom de R. Yohanan (223)J., (Qidushin 3, 12) (14).: Pour une femme répudiée et reprise par son mari, lorsqu'elle est remariée, sa fille devient apte à épouser un Cohen; car l'expression c'est une abomination (Dt 24, 4), applicable à la femme qui retournerait avec son premier mari après la répudiation (et le 2e mariage), se rapporte seulement à la mère, non à son enfant.

Pnei Moshe non traduit

גמ' בלא כך כו'. בתמיה:

בתרומה. דתועבה כתיב:

בתה כשרה. וכן מסיק בבלי פ''ק דף י''א:

כְּתִיב וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן י֨י עִם עוֹבֵד אֱדוֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ י֨י וגו'. בְּמָה בֵּירְכוֹ. בְּבָנִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב כֵּל אֵלֶּא מִבְּנֵי עוֹבֵד אֱדוֹם הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבוֹדָה שִׁשִּׁים וגו'. דַּהֲוָות כָּל חָדָא מִנְּהֶן יָֽלְדָה תְּרֵיי בְכָל יַרְחָא. הָא כֵיצַד. טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהֹרָה שִׁבְעָה וִילֵדַת. טְמֵאָה שִׁבְעָה וּטְהֹרָה שִׁבְעָה וִילֵדַת. שִׁית עָשָׂר לְכָל יֶרַח. לִתְלָתָא יַרְחִין הָא אַרְבָּעִין וּתְמַנְייָא. וְהוּא אֲשִׁתִּין. הָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע. 29a וְתַמְנוֹתֵהוֹן. הָא אֶשְׁתִּין וּתְרֵיי. הָדָא הִיא דִכְתִיב שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעוֹבֵד אֱדוֹם.

Traduction

⁠— Il est écrit (2S 6, 11): L'arche d'alliance de l'Éternel, resta auprès d'Obed-Edom dans sa maison, pendant trois mois; l'Éternel te bénit, etc. Par quoi le bénit-il? Par des fils, comme il est dit (1Ch 26, 8): Tous ces gens sont de la famille des Obed-Edom, eux, leurs fils, leurs frères, gens de valeur, de force, pour l'agriculture, au nombre de soixante-deux, etc. Chaque femme de ses huit enfants mit au monde par miracle deux enfants par mois; ce qui est possible de la façon suivante: après sept jours d'impureté et une période de sept jours purs, la femme enfantait; et après une seconde période de sept jours impurs, suivie de sept jours purs, elle enfantait encore; soit ensemble seize enfants par mois, et en trois mois quarante-huit enfants; or, comme le père de son côté eut aussi par sa femme (en ces trois mois) six fils, soit ensemble cinquante-deux, auxquels il faut ajouter les huit premiers; on arrive au total de soixante-deux. Aussi est-il écrit (ibid.): soixante-deux pour la famille d'Obed-Edom.

Pnei Moshe non traduit

במה בירכו בבנים כו'. וכן הוא בבלי סוף ברכות כדמפרש ואזיל:

והוא אשתין. ששה בנים שילדה לו אשתו:

ותמנותיהן. שמנה בנים הראשונים דקחשיב שם לעובד אדום הרי ששים ושנים:

אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. כְּתִיב וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. בַּיִת שֶׁהוּא נִיתָּר בַּחֲלִיצָה אַחַת. אַף בְּבִיאָה כֵן. חֲלִיצָה פוֹטֵר וּבִיאָה פוֹטֵר. כְּמָה דְאַתְּ אָמַר בַּחֲלִיצָה כֵּן אַתְּ אָמַר בְּבִיאָה.

Traduction

R. Aba b. Zabda interprète le verset: l'on appellera son nom en Israël la '' maison '' du déchaussé (Dt 25, 10); du terme pléonastique maison, on déduit que la femme est libérée par un déchaussement; comme la cohabitation avec une femme suffit pour déclarer libres les autres femmes adjointes, un seul de ses actes devant suffire, et ce qui est déduit au sujet du déchaussement est applicable à la cohabitation.

Pnei Moshe non traduit

כתיב ונקרא וגו'. טעמא דמתניתין מפרש דביאתה וחליצתה של אחת מהן כו' בית שהוא ניתר בחליצה אחת קאמר קרא ולחלוץ לתרווייהו אי אפשר דבית א' הוא חולץ כו':

אף בביאה כן. דביאה של אחת מהן פוטרת דביאה פטור וחליצה כו' וילפינן ביאה מחליצה ובבבלי שם יליף ביאה מקרא דלא יבנה בית אחיו בית א' הוא בונה כו' והאי תלמודא ס''ל דללאו על החלוצה הוא דאתא ועיין בתו' שם:

וּמַהוּ לְהַעֲרִים. וְכִי רִבִּי טַרְפוֹן אֲבִיהֶן שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל לֹא הֶעֱרִים. קִידֵּשׁ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נָשִׁים בִּימֵי רַעֲבוֹן עַל מְנָת לְהַאֲכִילָן תְּרוּמָה. תַּמָּן אֵין כָּל אַחַת וְאַחַת רְאוּיָה לוֹכַל בִּתְרוּמָה. בְּרָם הָכָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לְייַבֵּם. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל עָֽבְדִין לֵיהּ כֵּן.

Traduction

Est-il permis d'agir à cet égard par ruse (et après avoir consacré toutes les veuves comme femmes, d'en épouser une seule)? Certes, puisque R. Tarfon (un Cohen), comme un véritable père pour tout Israël, feignit de consacrer trois cents femmes pour épouses en une année de disette (222)Cf. (Yoma 1, 1); Derenbourg, Essai, etc.,., afin qu'elles puissent comme ses épouses bénéficier du privilège de manger l'oblation sacerdotale (et il les répudia ensuite). Toutefois l'analogie entre les veuves dont il est question ici et les femmes de R. Tarfon n'est pas complète: chaque femme isolée (sans être mariée avec ce Cohen) n'aurait pas pu manger de l'oblation; tandis qu'ici chaque veuve seule est apte à épouser le beau-frère (il est donc interdit d'employer la ruse en question). R. Judan b. R. Ismaël eut recours à ce procédé détourné.

Pnei Moshe non traduit

ומהו להערים. לעשות הערמה לקדש כולן ולישא אחת מהן אם הוא צריך לכך:

ומביא ראיה מר''ט שהערים כו'. ודחי לה דתמן אין כל א' וא' כו' והי' מוכרח לעשות כן:

אבל הכא כל אחת כו' ראויה היא ליבם. ולישא כולן אי אפשר א''נ י''ל דעל יבמות מהרבה בתים קאמר:

עבדין ליה כן. שהערים לעשות כך:

Yevamoth

Daf 29b

משנה: אִשְׁתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. גֵּירְשָׁהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. נִשֵּׂאת לְאַחֵר וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. יְבִמְתּוֹ שֶׁמֵּתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. חָלַץ לָהּ וָמֵתָה מוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ.

Traduction

Si la femme d'un homme meurt, il est permis à ce veuf d'épouser la sœur de celle-ci; de même, si la femme a été répudiée et qu'ensuite elle meurt, le mari peut en épouser la sœur, même lorsque la défunte a été mariée à un autre. De même, après le décès de la belle-sœur qui incombe à l'homme par lévirat, il lui est permis d'en épouser la sœur, soit qu'il ait été déchaussé par elle et qu'ensuite elle est morte, soit qu'après cet acte elle ait épousé un autre, puis elle est morte.

Pnei Moshe non traduit

מתני' יבמתה שמתה מותר באחותה. מפרש בגמ':

29b אַף עַל גַּב דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֶה שֶׁאִם הָֽיְתָה הַוְולָד נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוְולָד כָּשֵׁר. מוֹדֵי שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה. חַד בַּר נַשׁ אָתָא לְגַבַּת רַב אָמַר. בְּנִין דִּילֵידַת אִמָּא דְהַהוּא גַבְרָא אֲרָמַאי. אָמַר לֵיהּ. כָּשֵׁר. אָמַר לֵיהּ רַב חָמָא בַר גּוּרְיָא. הֵן דְּעַייְמָךְ רַגְלֵיךְ עַד דְּלָא יֵתֵיי שְׁמוּאֵל וִיפְסָלִינָךְ. אַף עַל גַּב דְּרַב אָמַר. גּוֹי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַווְלָד כָּשֵׁר. מוֹדֵי שֶׁאִם הָֽיְתָה נְקֵיבָה שֶׁהִיא פְסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

אע''ג דאמר כו'. הבא על אחותו הולד כשר גרסינן:

גוי ועבד כו' שאם היתה נקבה כו'. בבלי לעיל מ''ה וכדפרש''י שם דהא דאמר בנה פגום לאו דוקא אלא משום בתו נקט לה. אבל דעת הרמב''ן ז''ל דבנה נמי פגום הוא ואם בא על כהנת לויה וישראלית בתו פסולה לכהונה דכיון דיליף שם ק''ו מאלמנה לכ''ג בנה חלל כאלמנה:

אתא לגביה דרב כו'. שהולידו אמו מארמאי ושאלו אם הוא כשר:

הן דעיימך רגליך. האסף רגלך וצא מהר מכאן עד דלא יבא שמואל ויפסול אותך דסבר דהולד פסול ובבבלי דף מ''ה קאמר לשמואל נמי הולד כשר:

וּמַה רָאוּ לוֹמֵר. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא. מָקוֹם שֶׁנִּכְלְלוּ כָּל הָעֲרָיוֹת לְהִיכָּרֵת. יָצָאת אֵשֶׁת אָב לְלַמְּדָךְ עַל הַמַּמְזֵר. מִחְלְפָח שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא יְלִיף לֵיהּ מִכְּלָלָא וְהָכָא הוּא יְלִיף לֵיהּ מִפְּרָטָא. דְּתַנֵּי מִצְוֹת י֨י. הָיִיתִי אוֹמֵר. אַף אוֹכְלֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים בִּכְלָל. הֲרֵי אַתְּ דָּן לוֹמַר. נֶאֱמַר כָּאן מֵעֵינֵי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מֵעֵינֵי. מַה עֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַייָבִין עַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת וְעַל זְדוֹנוֹ כָרֵת. אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חַייָבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. אִי מַה עֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין אַף מֵעֵינֵי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיתַת בֵּית דִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. מָקוֹם שֶׁיָּצָאת עֲבוֹדָה זָרָה לְלַמֵּד עַל מְחוּייָבִין כְּרִיתוּת לֹא יָצָא עִמָּם כָּרֵת אֶלָּא כָּרֵת בִּלְבַד. אֲבָל מִיתָה מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאת. מִחְלְפָח שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. תַּמָּן הוּא יְלִיף לֵיהּ מִכְּלָלָא וְהָכָא הוּא יְלִיף לֵיהּ מִפְּרָטָא. תַּמָּן נִכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְקָרְבָּן. יָצָאת עֲבוֹדָה זָרָה לְלַמֵּד עַל מְחוּייָבֵי קָרְבָּנוֹת. אִית לָךְ מֵימַר. הָכָא נִכְלְלוּ כָל הָעֲרָיוֹת לְמַמְזֵר. יָצָאת אֵשֶׁת אָב לְלַמֵּד עַל הַמַּמְזֵר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ומה ראו לומר כו'. וללמוד מכרת דאשת אב ולא ממיתה דאשת אב וכר' יהושע:

ממקום שנכללו כו'. כלומר דהרי כאן ילפינן מאשת אב הואיל ויצאת מכלל כל העריות ולא ללמד על עצמו כו' ומקום שנכלל' אשת אב בפ' עריות כרת שם כתיבא כי כל אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו והולכין אחר הכלל מהיכן דיצאת ללמד על ח''כ דהויא ממזר:

מחלפא שיטתיה כו' תמן כו'. כלומר הכא בעריות מכללא הוא דיליף דהולך אחר מקום הכלל והכא בע''ז וכדלקמיה הולך אחר הכתוב במקום הפרט:

דתני. ברייתא זו כתובה בהוריות פ''ב ובבבלי שם דף ח' בנוסחא אחרת:

מצות ה'. כתיב בחטאת דנשיא ובציבור:

אף אוכלי שקצים. דנחייבו קרבן חטאת:

נאמר כאן מעיני. ונעלם דבר מעיני הקהל:

ונאמר להלן. בע''ז פ' שלח לך והיה אם מעיני העדה:

מה עיני כו' ועל שגגתו חטאת. ופריך הש''ס שם עלה אי מה עיני כו' דהרי ע''ז מיתת ב''ד היא ונימא מחויבי מיתת ב''ד חייבין בקרבן בשוגג:

ואמר שם ריב''ח. והגי' חסרה התם וגרסינן כדהכא:

דמקום שיצאת ע''ז ללמד כו' לא יצא עמה אלא כרת בלבד גרסינן. כלומר דמקום דפרטא דע''ז כתיבא שם כרת כתיבא הכרת תכרת הנפש והילכך למדין על מחויבי כריתות לקרבן:

אבל מיתה בע''ז ממקום אחר באת. ולא נרמזה שם במקרא:

מחלפא שיטתיה כו'. השתא מסיק לקושיא דלעיל אמר דהולכי' אחר הכלל וממקום שיצאה והכא בע''ז יליף ליה ממקום הפרט:

ומשני תמן נכללו כל העריות כו'. כלומר דעל כרחך התם בע''ז לא שייך לילף ממקום הכלל דהא כתיב מכל מצות ה' וא''כ נכללו כל העריות לומר דהכל בכלל הן חייבי כריתות הן חייבי מיתה וכשהכתוב ממעט בע''ז דיצאה מן הכלל ללמד כו' היינו למעט שאין מחויב קרבן אלא חייבי כריתות וכדכתיבנא שם וא''כ ממקום הפרט ע''כ דנילף:

אבל הכא אית לך למימר הכא כו'. בתמיה דמידי ממזר כתיבא בפ' עריות דנאמר דאשת אב ממעט הכלל וע''כ דנילף ממקום הכלל דכרת התם כתיבא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source